מה הבעיה עם החינוך החרדי?
מערכת החינוך החרדית מצויה בפער עצום מאחורי מערכת החינוך הכללית כמעט בכל תחום: מהיקף ורמת לימודי הליבה, שיטות הלימוד והפדגוגיה ורמת ההכשרה של המורים והמנהלים; דרך הטיפול בילדי השילוב והחינוך המיוחד, המבנים, התנאים הפיזיים והבטיחות; ועד לשכר ולתנאי העבודה של עובדי ההוראה.
בניגוד לשאר ילדי ישראל, שהמדינה דואגת באופן ישיר למימוש זכותם לחינוך, הילדים החרדים לומדים במוסדות חינוך בבעלות פרטית. כך, הם נידונים לא רק לקבל חינוך באיכות נמוכה שלא מכין אותם לחיים המודרניים, אלא גם סובלים מאפליה בקבלה וברישום לגנים ולבתי הספר על רקע דתי, עדתי ומעמדי.
שקופית קודמת
שקופית הבאה
איך הגענו למצב הזה?
ב-1953 חוקקה מדינת ישראל את חוק חינוך ממלכתי. החוק ביטל את הזרמים הפוליטיים במערכת החינוך, שהיו נהוגים עד אז, וייסד במקומם מערכת חינוך ממלכתית-ציבורית בעלת מטרות ותכני לימוד משותפים, תוך מתן אפשרות לחינוך ממלכתי ולחינוך ממלכתי-דתי. אולם החינוך החרדי נשאר מחוץ לשליטתה של המדינה.
רובה המכריע של מערכת החינוך החרדית אינו חלק מהחינוך הרשמי והציבורי, אלא נמצא בבעלות פרטית של רשתות החינוך החרדיות המחוברות למפלגות החרדיות – ש"ס ויהדות התורה – ושל עמותות אחרות הקשורות לממסד החרדי. הם מפוקחים באופן חלקי בלבד על ידי משרד החינוך, ולא תמיד עומדים גם בסטנדרטים המינימליים שהם מחויבים אליהם.
מה הפתרון לחינוך החרדי?
למעשה, הפתרון קיים כבר עשור וקוראים לו חינוך ממלכתי-חרדי, או בקיצור – ממ"ח. הוא כולל גנים ובתי ספר יסודיים (עד כיתה ח') רשמיים וציבוריים בבעלות ובניהול משרד החינוך והרשויות המקומיות, המיועדים לילדים וילדות חרדים. עשור לאחר הקמתו, החינוך הממלכתי-חרדי עומד ביעדים שהוא הציב לעצמו: הוא מתמודד עם הבעיות החמורות של החינוך החרדי ומאפשר השתלבות מיטבית של בוגריו בכלכלה הישראלית; בעיית האפליה ברישום לא קיימת בו; ומוסדותיו מנותקים מהמפלגות בדומה לשאר מערכת החינוך הממלכתית, מה שמעניק להורים חופש בקבלת החלטות הנוגעות לאורח חייהם ולמשפחתם.
כמה מהחרדים לומדים בממ"ח ומאילו קהילות?
כיום לומדים בממ"ח למעלה מ-17 אלף תלמידים, המהווים כארבעה אחוזים מכלל תלמידי החינוך החרדי מגיל 3 עד כיתה ח'. קיימת טענה בחברה החרדית כי הממ"ח מתאים לחרדים "מודרניים" בלבד – אלא שבניגוד לטענה זו, במציאות לומדים במוסדותיו ילדים מכל חלקי החברה החרדית: שמרנים, מיינסטרים ומודרניים; ליטאים, ספרדים וחסידים; חרדים ותיקים וחוזרים בתשובה.
אם הממ"ח קיים כבר עשר שנים, איך זה שיש בו כל כך מעט תלמידים?
מראשית דרכו, הממ"ח נתקל בשורה של מכשולים, שמקשים מאוד על כל מי שמבקש לפתוח בית ספר ממ"ח חדש או להסב בית ספר קיים לממ"ח, ותובעים מקהילות המעוניינות בכך לצאת למאבק עיקש וארוך, שלא תמיד נושא פירות. רוב המכשולים הללו נובעים מהתנגדות הממסד החרדי – המפלגות והרבנים המרכזיים – שמונעים את התפתחותו. המפלגות מפעילות לחץ פוליטי ברשויות המקומיות נגד פתיחת בתי ספר של הממ"ח ומעכבות חקיקה ברמה הארצית; הרבנים המרכזיים מתנגדים לממ"ח, מה שמשפיע על הורים רבים; ועד היום מעמדו של הממ"ח לא עוגן בחקיקה באופן שיחייב את המדינה והרשויות המקומיות לספקו לילדים המעוניינים בכך.
ואולי החברה החרדית פשוט לא מעוניינת בחינוך ממלכתי ומעדיפה להישאר במוסדות החינוך הקיימים?
לפי הנתונים שברשותנו, בתי ספר הקיימים בממ"ח אינם מתקשים למלא את שורותיהם. ברוב בתי הספר המגמה הפוכה: הרישום משנה לשנה גדל, ונפתחות כיתות א' נוספות כדי לעמוד בביקוש. הביקוש לממ"ח גדול מההיצע ויש ילדים שנדחים על ידי הרשויות המקומיות ונשלחים ללמוד בחינוך החרדי הלא-ממלכתי, בשל היעדר מקום בבתי הספר הקיימים או עקב סירוב המדינה והרשויות לפתוח בתי ספר חדשים באזורים שבהם עדיין אין ממ"ח. למעשה, כתוצאה מכך, ישנה תופעה הולכת וגדלה של משפחות חרדיות שעוברות לערים שבהן יש בתי ספר של הממ"ח, כדי שיוכלו לשלוח את ילדיהם ללמוד בהם. סקרים שנערכים בחברה החרדית מראים פוטנציאל הצטרפות משמעותי אליו – כולל בקרב קהילות שמרניות ביותר.
שני סקרים שערכה ד"ר נחומי יפה מחזקים את התמונה שהצגנו לגבי התמיכה והביקוש הגוברים בציבור החרדי ביחס לממ"ח
למה המפלגות החרדיות לא מעוניינות לקדם את הממ"ח?
מערכת החינוך החרדית הפרטית הפכה לבסיס הכוח העיקרי של הממסד החרדי ובכלל זה המפלגות, והן כמובן אינן רוצות לאבדו. מערכת החינוך מסייעת להנציח את שליטת הממסד החרדי בציבור החרדי, וגם משמשת כענף הכנסה עבור מנהלי רשתות ועמותות החינוך. מסיבה זו, יהדות התורה וש"ס, יותר מכל גוף אחר במדינת ישראל, הן הגורם העוין ביותר כלפי החינוך הממלכתי-חרדי והתפתחותו.
יש עוד פתרונות ללימודי ליבה? מה ההבדל בינם לבין הממ"ח?
על פי חוק, בתי הספר לבנים של רשתות החינוך החרדיות מחויבים ללמד לימודי ליבה, ותמורת זאת הם זוכים לתקצוב מלא מהמדינה. אולם בפועל, רבים מבתי הספר עושים זאת בצורה חלקית בלבד, במקרה הטוב. כל זמן שאין אכיפה ופיקוח על לימודי ליבה במוסדות החרדיים, התוצאה היא שאיש הישר בעיניו יעשה.
לאורך השנים, האוכלוסיה החרדית המודרנית פתחה מעט בתי ספר פרטיים לבנים שמלמדים לימודי ליבה. אולם גם שם הפערים מול החינוך הממלכתי גדולים מאד. הממשלה הקודמת יזמה מתווה ייעודי עבור חסידות בעלז, שמטרתו היתה להכניס לימודי ליבה לבתי ספר במעמד פטור, תמורת הגדלת תקציביהם בהתאם לכמות לימודי הליבה שילמדו. היוזמה לא יצאה בסוף אל הפועל. על כל פנים, בניגוד לממ"ח, כל יתר הפתרונות שמבקשים להכניס לימודי ליבה אל תוך המערכת הפרטית הקיימת מותירים את מערכת החינוך החרדית מחוברת לפוליטיקה ולממסד החרדי ותלויה בהם, ואינם מספקים מענה פדגוגי מלא ושווה ברמתו למערכת החינוך הממלכתית.
איך הופכים את הממ"ח לזרם החינוכי הכי גדול בחברה החרדית?
הממשלה צריכה לקבל החלטה לטווח ארוך שתהפוך את החינוך הממלכתי-חרדי לברירת המחדל לחינוך חרדי בגילי 3 ועד סוף כיתה ח'. כדי לעשות את זה, היא צריכה להעביר תוכנית חומש ממשלתית לחינוך הממלכתי-חרדי, שתתיר ותתמודד עם החסמים הקיימים, במטרה להפוך את הממ"ח לדרך העיקרית של המדינה לספק לחרדים את הזכות לחינוך בגילי הגן והיסודי. הצעדים המרכזיים של התוכנית הזו צריכים להיות:
לעגן בחקיקה את זכותם של ילדים חרדים לחינוך ממלכתי-חרדי, באופן שיחייב את הרשויות המקומיות ואת המדינה לספקו לכל ילד חרדי המעוניין בכך, באמצעות תיקון חוק חינוך ממלכתי כך שיכלול הגדרה של החינוך הממלכתי-חרדי, וישווה את מעמדו לזה של החינוך הממלכתי והחינוך הממלכתי-דתי.
להעביר את האחריות להקמת גנים ובתי ספר ממלכתיים-חרדיים מההורים למדינה. זאת באמצעות הכנסת הממ"ח לאתרי הרישום לגנים ולבתי הספר בכל רשות מקומית, והקמת גנים ובתי ספר ביוזמה של משרד החינוך והרשות המקומית בכל מקום שבו יש ריכוז של אוכלוסייה חרדית.
להקשיח את הליכי ההכרה בבתי ספר החרדים הפרטיים, ולמנוע פתיחת בתי ספר בבעלות פרטית במקרים שבהם הדבר יפגע בהצטרפות של תלמידים לממ"ח.
תוספת כוח אדם במשרד החינוך שיטפל בפתיחת מוסדות ממ"ח חדשים.
תוספת תקציב לבינוי ותיעדוף זמני של הממ"ח בתחום בינוי מוסדות חינוך.
הכשרת מורים מסיבית באמצעות מלגות.
להיאבק בתיוג של הממ"ח כמיועד לחרדים "מודרניים" בלבד, באמצעות הצגתו ושיווקו כמערכת חינוך לכלל החברה החרדית. לקיים שיח ישיר של משרד החינוך עם הרבנים, ולהקים פורום רבנים מלווה לממ"ח.
