"מה שקורה מחוץ לממ"ח (החינוך הממלכתי-חרדי) זה שהמדינה, המחוז, לא מצליחים להיות גורם מפקח, גורם אוכף. בתי ספר שמעוניינים בהדרכה, ויש כאלה שמעוניינים, מקבלים אותה – ומי שלא מעוניין, פחות או יותר עוזבים אותו לנפשו. בהמון מקומות אין אנגלית. בכיתות ז'-ח', לאט לאט, לימודי הליבה הולכים ונעלמים. הרבה מאוד כשלים יש בכלל המערכת. ברגע שיש חוק צריך להבין שהממ"ח הופך לזכות. ברגע שיש זכות, כל הורה חרדי יכול לבוא לרשות, ולהגיד 'אני רוצה ממ"ח'. אין אפשרות להגיד לו לא.